אני והחיים

כתבה זו בחרתי לכתוב מתוך פניה ונימה אישית. ניסיוני רב השנים ומפגשים יום יומיים עם מטופלים ותלמידים, הביא אותי להבנה ולהכרה שאנשים רבים המגיעים אלי אינם מבינים את משמעות הרוחניות והעבודה העצמית. מרגע שנכנסתם אל עולם הרוח על-ידי קריאה או השתתפות בקורסים שונים, מסע החיים אמור להשתנות מקצה לקצה. רובנו עדיין מחפשים תרופות פלא של עכשיו ומיד. הנטייה היא ללכת למתקשר זה, או אחר, שיפתח ויאיר את העתיד. לאחר ביקור כזה, מה שנותר זה לשבת ולחכות שהדברים יקרו. לצערי, אם לא נעשה למען הדברים – הם לא יתגשמו. אני מאמין ועל כן כתבה זו, שעבודה עצמית, שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות, ישנו את עתידנו וגורלנו. אני מודע שדבריי בהמשך לא יהיו קלים ואולי אף יקוממו לא מעט אנשים. מטרתי היא להעניק לכם המלצות ודוגמאות כיצד ניתן מזווית ראיה שונה, לשנות, לשפר ולתעל את חייכם על ידי ניקוי והבנת העבר, ההווה ובניית העתיד.
 
הבית והחינוך
לכולנו יש את הנטייה להפיל את האשם בנקודות שונות תמיד על מישהו אחר. הקל ביותר והקרוב ביותר הם הורינו. אני מחלק את סגנון החיים לשלושה: הסוג הראשון הוא בית, בו הורים עם דעות מיושנות, לא מודרניות, שחופש הביטוי בו קטן מאד, הכפייתיות רבה והזוגיות של ההורים לא זורמת. כל אחד חי בעולמו. אין תקשורת טובה ביניהם. ברוב המקרים, האבא נעדר שעות רבות והאמא מאד ממורמרת. הסוג השני הוא ההפך הגמור. זהו בית בו פינקו יותר מדי, נתנו יותר מדי, והילד או הילדה גדלו כנסיכים שאינם צריכים לעשות דבר, או להתמודד עם בעיות. כל דבר שביקשו, כל דבר שרצו, כל משאלה ובקשה מיד הוגשמו. את הסוג השלישי אני מכנה הבית האדיש. ילדים שגדלו כמעט לבד. הורים עסוקים בקריירה זו או אחרת. או, להפך, הורים במצב סוציו-אקונומי נמוך, שלא יכלו להרשות לעצמם לפנק, והמצב הכלכלי הקשה הביא אותם להתנהגות אלימה, פיזית ומילולית.
 
'אני מאשים'
הסוג הראשון של מטופלים המגיעים אלי, מאשימים את הוריהם, שנגזל מהם החופש לבטא את עצמם, לפתח את עצמם ולצאת לחיים בצורה רכה יותר. ברוב המקרים הם נאלצו לעמוד באמצע בין הורים שרבים, לתמרן על מנת לצאת לבילויים, טיולים, בחורים ובחורות וכדומה. במקרים אלו, כבר מהילדות יצר אותו אדם חומות מגן שסגרו אותו. 
אותם אנשים מגיעים לבגרותם כשהם ממורמרים מצד אחד, אך מצד שני, אלו אנשים, שברוב המקרים, עומדים על רגליהם. חלקם הופכים לאנשי עסקים מוצלחים וחלקם, אני קורא להם 'השורדים'
הסוג השני, המפונקים, מגיעים לבגרותם , ברוב המקרים, חסרי ביטחון, חסרי עצמאות, מאוד תלותיים ומתקשים מאוד להתמודד ולעמוד על הרגליים. הם נאיביים ורגישים מאוד, דבר הגורם לא פעם למפח נפש ולכישלונות בעבודה ובמערכות יחסים.
הסוג השלישי, הופך ברבות הימים להיות דומה להוריו. קשה, לא נחמד, אגואיסט, חסר התחשבות וחושב שמגיע לו הכול.
 
בקריאה ראשונה של הכתבה, האינסטינקט הראשוני – רתיעה. בטח תגידו: 'אני? אצלי? לי זה לא קרה'. אך אני מאמין שבדיקה לעומק תביא למסקנה שכל אחד ימצא עצמו באחת הקטגוריות הנ'ל. כאשר נכנסתי לעולם הרוח גיליתי את מהות הגורל. גורלנו הביא אותנו לעולם הזה, להורים האלו, למדינה הזו ולמסע חיים שנוכל לשנות על-ידי מודעות והבנה. כאשר נלמד מהטעויות שנעשו לנו, לא נחזור עליהם בעתיד על ילדינו. האפשרות הקיימת בידינו היא להמשיך ולהאשים את כולם, לחיות בתוך הכעס, הכאב, הצער ומתוך התחושה שמגיע לכם הכל. מראש אני אומר: 'אתם צודקים'. ההורים אשמים, העבודה אשמה, החברה אשמה, המדינה אשמה וכל העולם אשם. בסופו של דבר, נצטרך ללמוד לקחת אחריות על החיים שלנו, להבין את עברנו, ללמוד לא לחזור על אותן טעויות, למחול, לסלוח ולהמשיך הלאה בחיינו. בואו נצא מתוך נקודת הנחה שנשפטנו כולנו והוכח בית דין של מעלה כי אנחנו צודקים. מה הלאה? החיים חייבים להמשך ואיך להמשיך אותם, הדבר תלוי אך ורק בנו.
 
תפילה יפה שמצאת לפני מספר שנים מלווה אותי יום יום בחיי. המלצתי, העתיקו אותה, קראו אותה ואמצו אותה אל לבכם.
אלוהים, עשה אותי כלי לשלוותך
במקום שבו מקננת שנאה – תן לי לזרוע אהבה
במקום שבו עלבון – סליחה
במקום שבו ספק – אמונה
במקום שבו ייאוש – תקווה
במקום שבו חושך – אור
במקום שבו עצב – שמחה.
אדון עולם, עשה שלא אתאווה כל כך להיות מנוחם, אלא מנחם.
להיות מובן, אלא מבין
להיות אהוב, אלא אוהב
כי בעת שאנו נותנים – אנו מקבלים.
בעת שאנו מתים, אנו נולדים לחיי נצח.
אנא, תן לי שלושה דברים:
אומץ לב – לשנות דברים שביכולתי לשנותם
שלווה – להשלים עם דברים שאין ביכולתי לשנותם
ובינה – להבדיל בין אלה לבין אלה.
(רבי נחמן מברסלב)
 
התמודדות
ההתמודדות אינה צריכה להיעשות לבד, אלא על-ידי מטפלים מוסמכים, והיום, בעידן בו אנו חיים - ישנם רבים כאלה. אחד יבחר פסיכולוג, אחר תרפיסט, אחר מתקשר ואחר אסטרולוג. הסוד הוא לבקש מאותו איש מקצוע לקבל את הכלים הנכונים לשיפור והבנת חייכם. לא תרופות פלא של כאן ומיד. מתי אתחתן? אתגרש? כמה ילדים יהיו לי? האם אהיה עשיר? ומתי? ברגע שנבין שתרופות הפלא המיידיות של תשובות 'ורודות' לא יתרמו לאיכות החיים שלנו, אלא רק יענו על הסקרנות שלנו, רק אז יתחיל השינוי. קחו לדוגמא אדם שניגש לטסט ונכשל. אחד יאשים את הטסטר, את הכביש, את המורה, את הנהג שלפניו וכו'; ויש אחר שנכשל ויגיד טעות שלי. זה שהאשים את כל העולם הוא אחד שקשה לו להשלים עם מציאות החיים ולהתמודד עם מצבים שונים, ולא פעם, חי בשקר עצמי. זה שהשלים וקיבל אחריות על הכישלון, הוא ברוב המקרים אדם שממשיך בחייו למרות הכל, ללא חסימות ועיכובים קשים. אותו אחד מבין שהזמן עושה את שלו ואי אפשר להלחם בגורל. אם מישהו מכם הקוראים מוצא עצמו באחת הקטגוריות שהועלו כאן, ברגע שהבנתם, כבר עשיתם חצי עבודה וזה פותח את הדלת להתמודדות.
 
הבנת עברנו, החמלה, הסליחה, אכן לא פשוטים. אם תביטו בחייכם, תגלו שהכעס והאשמה רק קיבעו אתכם, מנעו מכם להגשים את ייעודכם ולבנות לעצמכם עתיד ורוד ומועיל. היאחזות בכעס ובעבר עצרה את ההווה ויצרה קשיים לעתיד. כלל שלמדתי ואימצתי: לא אימא שלי, לא אבא שלי, לא אשתי, לא הילדים, לא מלאכים ולא שדים יקחו ממני את האושר, החופש ושמחת החיים. באנו לעולם הזה על מנת ללמוד שיעורים. השיעורים ברובם אינם קלים, אך הם מלמדים אותנו את מהות האהבה. ברגע שנבין ששום דבר בחיים לא קרה סתם, אלא זוהי בחירה ישירה של גורלנו ומסענו, ההתמודדות תהיה קלה יותר. אותם אנשים שעשו לנו את הרע ביותר, פגעו בנו והזיקו לנו, דווקא הם, אותם אנשים להם אנו חייבים המון מגלגולים קודמים. בזכותם למדתם שיעורים חשובים על חייכם. אם לא דרך אותם אנשים שפגעו בכם, דברים קשים יותר היו עלולים לפגוע בכם. תמיד תזכרו כי נשמתכם בחרה את ההתמודדויות אותם אתם עוברים.
 
 
שאלון אישי
גופנו הפיזי חי בעולם העשייה ונשמתנו חיה בעולם היצירה. עולם היצירה מחייב אותנו לתקן טעויות מחיים אלו ומחיים קודמים, לחבר אותנו אל המודעות האלוהית, אל היצירתיות ועל כוח האנרגיה המגיע מהעליונים ומשפיע על התחתונים.
על מנת לעזור לכם לקבל תמונת מצב אישית רשמתי כאן מספר שאלות, אותן תשאלו את עצמכם ועל-פי התשובות תבינו מהו מצבכם:
* האם אני אוהב את עצמי?
* האם אני מאושר מחיי?
* האם אני אוהב את עבודתי?
* מה אני עושה למען עצמי?
* האם יש לי פחד מעתידי?
* האם אני מאושר מהזוגיות שלי?
* האם אני ממצא את הזוגיות שלי?
 
אם עניתם בשלילה על מספר שאלות, זה הזמן להתחיל לחפש תשובות ופתרונות בתוך עצמכם. ניתן לפנות לאיש מקצועי אמין, שיכוון אתכם ויאיר את דרככם.
 
 
 
 טיפ לחיים טובים יותר
 
הנשק המסוכן ביותר                 –   הלשון.
שתי המילים החזקות ביותר       –  אני יכול.
האוצר הגדול ביותר                  – אמונה.
המנהג ההרסני ביותר                –דאגה.
השמחה הגדולה ביותר              – לתת.
האובדן הגדול ביותר                  – אובדן הכבוד העצמי.
המעשה המשמח ביותר               – לעזור לאחרים.
התכונה המכוערת ביותר             – אנוכיות.
התכונה המסוכנת ביותר             – צער עצמי.
הלבוש היפה ביותר                     – חיוך.
התכונה החשובה ביותר                – אמינות.
האיש המסוכן ביותר                    – רכילאי.
המחשב המשוכלל ביותר               – המוח האנושי.
הדבר המסוכן ביותר לחיות בלעדיו  – תקווה.
כדור השינה הטוב ביותר                 – שקט נפשי.
התכונה המסוכנת ביותר                  – תירוצים.
הכוח הגדול ביותר המניע את החיים – אהבה.
הבעיה הקשה ביותר לפתרון              –פחד.
התכונה המדבקת ביותר                   – התלהבות.
 
 
החיים לא נמדדים במספר הנשימות שאנו לוקחים אלא... באותם רגעים שעוצרים לנו את נשמתנו.